תקציר:
- טראמפ הכריז על מכסים נרחבים – 10% על רוב היבוא, עם שיעורים גבוהים במיוחד לסין (34%), אירופה, יפן והודו; גם ישראל נפגעה (17%).
- מטרת המהלך: עידוד ייצור מקומי וצמצום הגירעון, אך בפועל – איום מיידי למלחמת סחר עולמית.
- שווקי ההון הגיבו בבהלה – ירידות חדות בוול סטריט, אסיה ואירופה; נמחקו טריליוני דולרים משווי שוק.
- סיכון לסטגפלציה – עליית מחירים לצד האטה בצמיחה, דילמה קשה לבנקים המרכזיים.
- אסטרטגיה דו-מסלולית – גישה הגנתית בסקטורים דפנסיביים, לצד ניצול הזדמנויות במניות אמריקאיות מקומיות וחברות איכות שנמכרות בזול.
רקע
ב- 2 באפריל 2025 נשיא ארה”ב דונלד טראמפ חשף תוכנית מכסים אגרסיבית במסגרת מה שכינה “יום השחרור של אמריקה”. התוכנית כוללת הטלת מכס בסיסי של 10% על כמעט כל הסחורות המיובאות לארה”ב, עם מדרגות גבוהות יותר למדינות נבחרות .
כך למשל, על יבוא מסין יוטל מכס של 34%, על יבוא מהאיחוד האירופי 20%, על יפן 24% ועל הודו 26%. מדינות נוספות כמו בריטניה, קנדה ומקסיקו זוכות לשיעור הבסיס (10%) בשל הסכמי סחר קיימים (USMCA), בעוד שישראל הופתעה לגלות מכס של 17% על תוצרתה .
אפילו בעלות ברית במזרח התיכון (כגון מצרים וסעודיה) כלולות ברשימה – כולן ניצבות בפני מכסים חדשים שמאיימים להצית מלחמת סחר עולמית ולהעלות את יוקר המחיה לצרכן האמריקאי.
צעדים דרמטיים אלו נועדו רשמית לעודד ייצור מקומי ולצמצם את הגירעון המסחרי של ארה”ב, שעמד ב-2024 על כ-918 מיליארד דולר . טראמפ הצהיר כי “אם אתם רוצים מכס אפס – תייצרו את המוצרים כאן באמריקה” . עם זאת, מדינות זרות רואות במהלך איום ישיר. גורמים רבים מזהירים כי התוצאה המיידית תהיה הסלמת מלחמת הסחר ופגיעה בסחר העולמי – ושהאמריקאים עצמם יספגו עליות מחירים משמעותיות, כשהעלויות מגולגלות מהיבואנים אל הצרכנים .
תגובות מיידיות בשוקי ההון בעולם
ההכרזה על המכסים התקבלה בזעזוע בשווקי ההון בשלושת הטריטוריות המרכזיות: וול סטריט, אירופה ואסיה.
ביצועי סיום שבוע המכסים בוול סטריט:
וול סטריט (ארה”ב):
יום המסחר שאחרי ההודעה אופיין במכירת חיסול רחבת היקף. מדדי המניות צנחו לשפל שלא נראה מאז תחילת מגפת הקורונה ב – 2020: נאסד״ק נפל 6% ואיבד תוך יום את כל העליות של השנה, S&P 500 ירד 4.8% (הירידה היומית החדה ביותר מאז יוני 2020) ודאו ג׳ונס השיל 4% . בדולרים במדובר בכ-2.4 טריליון דולר שנמחקו משווי החברות ב-S&P 500 ביום אחד .
בתוך יומיים מההודעה, נמחקו מעל 5 טריליון דולר משווי שוק המניות, מתוך סך כולל של כ-8 טריליון שנמחקו מאז כניסת טראמפ לתפקיד. S&P 500 ירד ב-9% בשבוע – שפל של שלוש שנים. נאסד”ק צלל ביותר מ-10%, מעבר לסף השוק הדובי ומדד PHLX Semiconductor Sector Index (SOX) התרסק ב-40% מהשיא עקב חשש מפגיעה בשרשראות האספקה הגלובליות .
בתוך הסערה, בלטה שונות בין מגזרים: מניות טכנולוגיה, תעשייה ופיננסים הובילו את המפולת, בעוד מניות “דפנסיביות” הציגו עמידות יחסית. גם מניות תעשייה וכימיה מוטות-יצוא נפגעו, בין היתר על רקע התייקרות חומרי גלם מיובאים (למשל, פלדה ואלומיניום שעליהם הוטל מכס משמעותי) והחשש לביקוש מעבר לים.
את הנפילות הובילו מניות של תאגידים עם חשיפה גדולה לסחר העולמי: למשל נייקי (שתלויה בייצור באסיה) צללה ב-14%, גאפ (Gap) קרסה בכ-20% בשל הסתמכותה על יבוא ביגוד זול, וענקיות הטכנולוגיה אפל ואנבידיה צנחו ב-9% ו-7.8% בהתאמה . אפילו טסלה, שמייצרת חלק מרכביה בסין ומוכרת הרבה מחוץ לארה״ב ירדה בכ-5.5% .
הירידות לא פסחו גם על סחורות: מחיר הנפט (WTI) צנח ביותר מ-6.5% אל ~67 דולר לחבית – היום הגרוע ביותר לנפט מאז יולי 2022 – בשל חששות שהמכסים יכניסו את הכלכלה להאטה ויפגעו בביקוש לאנרגיה .
מנגד, הדולר נחלש מול מטבעות מרכזיים בעקבות המהלך, כאשר האירו והיין התחזקו, כסימן לכך שהמשקיעים צופים פגיעה יחסית גדולה יותר בכלכלה האמריקאית .
גופי השקעה מתוחכמים (קרנות גידור וקרנות ממונפות) זרקו מניות בסיטונות – מעל 40 מיליארד דולר במכירות נטו תוך ימים – כאשר עיקר המכירת היו מניות של חברות אמניקאיות ציקליקליות, במיוחד בנקים ופיננסים (שנמכרו בקצב שלא נראה מאז 2016).
במקביל, אותן קרנות רכשו נטו רק מגזרים בעלי אופי חסין-מיתון כגון נדל”ן, מוצרי צריכה בסיסיים ושירותים ציבוריים . דפוס זה מעיד שהמשקיעים נערכים להאטה: חברות יציבות עם ביקוש קבוע מקבלות עדיפות, בעוד עסקים רגישים למחזור הכלכלי – כדוגמת בנקים (התלויים בצמיחה ובאשראי) או יצרנים גלובליים – מצויים תחת לחץ מכירות.
גם שוק האג”ח הממשלתי האמריקני הגיב בתנודתיות: בתחילה תשואות האג”ח הארוכות ירדו כאשר המשקיעים חיפשו מקלט בנכסים פחותי סיכון, אך חשש מאינפלציה מואצת (עקב המכסים) מיתן את הירידות.
עקום התשואות האמריקאי השתטח כאשר הציפיות שהפד יוריד ריבית בקרוב דוחפות את תשואות הקצרות מטה, בעוד שהתשואות הארוכות לא יורדות באותה מידה מחשש ללחצי אינפלציה.גם ציפיות הריבית השתנו דרמטית: החוזים מתמחרים כעת כארבע הורדות ריבית של רבע אחוז עד סוף השנה, החל מיוני , למרות שפאוול עצמו טרם רמז על הקלה מיידית.
יש לכם שאלה? פנו עכשיו ונדבר!
אירופה:
גם באירופה נרשמה תגובת שרשרת חריפה עם היוודע המכסים האמריקניים. בורסת אירופה צנחה לשפל של שנים: מדדי המניות המרכזיים (Euro Stoxx 600, DAX הגרמני וכד’) ספגו את הירידות השבועיות החדות ביותר מאז 2020 .
הירידות באירופה משקפות חשש מפני פגיעה בסקטור התעשייה והייצוא, כמו גם חששות כי יבוא חומרי גלם יקר יותר יצמצם את שולי הרווח של חברות. למרות זאת,הירידות בדולר והצפי להמשך היחלשותו מספקות מעט הקלה ליצואנים האירופיים (אירו חזק יותר מקזז חלק מהמכס במונחי מטבע) .
יצואניות אירופיות גדולות ספגו מכה, במיוחד תעשיית הרכב בגרמניה ובצרפת: מכסים בשיעור של 20%-25% שהוטלו על רכבים המיובאים לארה”ב פוגעים ישירות בענקיות כמו פולקסווגן, מרצדס ו-BMW. אחת הדוגמאות הבולטות היא חברת Stellantis (יצרנית פיג׳ו-סיטרואן, פיאט-קרייזלר ואחרות), שהודיעה כבר למחרת ההכרזה על השעיית הייצור במפעליה בקנדה ובמקסיקו – צעד דרסטי שנועד להתמודד עם המכס החדש של 25% על רכבים מיובאים לארה”ב . כתוצאה מהודעה זו צנחה מניית סטלנטיס בכ-8.5% .
גם מניות מותגי יוקרה אירופאיים ספגו מהלומות עקב התלות שלהן בצרכן האמריקני. מנגד, מניות דפנסיביות באירופה (כגון שירותים ציבוריים, תקשורת ומצרכים בסיסיים) ירדו בשיעור מתון יותר, בהיותן חשופות פחות לסחר הגלובלי.
על רקע המהלומה הזו למסחר, גובר החשש למיתון באירופה. גרמניה, מנוע הצמיחה האירופי, הציגה מלכתחילה צמיחה חלשה עוד לפני המכסים; כעת היא צפויה לסבול קשות מירידה ביצוא לארה”ב ולסין גם יחד. כלכלני סיטי העריכו שכבר השנה עלול התמ”ג של גוש האירו לרדת בכאחוז שלם לעומת התחזית – מספיק כדי להביא את הגוש לסף מיתון , מה שאומר שהבנק המרכזי האירופי (ECB) ייאלץ כנראה לשנות גישה.
מנגד, אירופה ניצבת גם בפני לחץ אינפלציוני מצד המכסים: התייקרות מוצרים אמריקניים (למשל, ציוד טכנולוגי, חומרי גלם וכד’) עלולה לתרום לעליית מחירים בגוש האירו, אפילו כשפעילות המשק נחלשת – מתכון לסטגפלציה. הפד האירופי העביר מסרים זהירים, אך המשקיעים צופים כעת גישה מרוככת יותר מכיוונו.
מבחינה מדינית, אירופה החלה בפעילות דיפלומטית אינטנסיבית. נציגי הסחר של האיחוד (בהובלת מרוס שפרצ’וביץ’) פתחו בשיחות “גלויות” עם עמיתיהם בוושינגטון במטרה לרכך את המשבר . האיחוד מדגיש את הצורך בהיצמדות לכללי הסחר הבינלאומיים ומגנה את הצעדים החד-צדדיים של ארה”ב – אך בד בבד מכין רשימת מכסים נגדיים אפשריים על יצוא אמריקני לאירופה, כאמצעי לחץ.
בנוסף, אירופה בוחנת חיזוק קשרי הסחר עם שווקים אחרים כדי לגוון את הביקוש לייצוא שלה. לדוגמה, גרמניה כבר אותתה על כוונה להגביר סחר עם מדינות כמו מקסיקו, קנדה והודו . גם שוויץ, שעליה הוטל מכס חריג בגובה 31% (גבוה אף מזה של האיחוד), בוחנת צעדים לשימור היתרון התחרותי של סקטור התעשייה שלה תוך הדגשת מחויבותה לעקרונות סחר חופשי .
שוקי האג”ח האירופיים משדרים מיתון: סימני “Flight to Saftey” נראו גם בשוקי אגרות החוב הגלובליים – תשואות האג”ח הממשלתיות (Bund הגרמני, OAT הצרפתי) ירדו לשפל שנתי, תשואת אג”ח ממשלת שווייץ לשנתיים צנחה מתחת לאפס בהבזק של רגע, אינדיקציה לבריחת משקיעים לנכסים חסרי סיכון .
גרף אג״ח ממשלתי שווית לשנתיים:
סנטימנט המשקיעים ביבשת פסימי: סקרי אמון עסקי (IFO בגרמניה, למשל) מראים ירידה חדה בציפיות, כאשר מנהלים מציינים את אי-הוודאות המסחרית כסיבה לעצירת השקעות. רבים “יושבים על הגדר” וממתינים להתבהרות – תופעה שפאוול ציין גם לגבי העסקים בארה”ב (“אנשים פשוט ממתינים לבהירות” אמר, בהתייחסו לעיכוב בהחלטות עסקיות בשל הערפל המסחרי) .
בשלב זה לא ננקטה פעולה מיידית, אולם פרשנים ציינו שה-ECB עשוי לאמץ גישה יונית יותר אם תחזית הצמיחה תדרדר.
אסיה:
בשווקים באסיה נרשמה בתחילה תגובה מעורבת. בבורסות הונג קונג וטוקיו נרשמו ירידות של 1%-2% למחרת ההודעה (האנג סנג ירד 1.7%, ניקיי ביפן ירד ~1%) . מדדי סין הציגו תנודות קלות בלבד באותו יום (שנגחאי השיל כ-0.2%) , אך זאת בין היתר משום שהשוק הסיני היה בעיצומה של תקופת חג (שדחתה את מלוא התגובה).
לאחר שנודעו פרטי המכסים הכבדים על סין (34%), השווקים בסין הגיבו בשלילה: מניות ענקיות הטכנולוגיה הסיניות הנסחרות בהונג קונג, כמו Alibaba ו-JD.com, ירדו בכ-3.8%. בסיאול נפלו יצרניות השבבים סמסונג ו-SK הייניקס ב-2.5% כל אחת, ובטוקיו נחלשה Softbank בכ-4% – כולן בשל חשש מפגיעה בשרשראות אספקה וביצוא לארה”ב.
המשקיעים באסיה מבינים שכלכלות האזור תלויות מאוד בסחר עם ארה”ב, והטלת מכסים נרחבים עלולה לגרור ירידה בביקושים. במקביל, מחיר הזהב – נכס הגנתי – זינק לאחר הודעת המכסים, כאשר אונקיית זהב הגיעה ליותר מ-3,150 דולר (שיא חדש) , אם כי התייצבה בהמשך סביב 3,177$ לאונקיה. עליית הזהב משקפת את נהירת המשקיעים לחוף מבטחים לנוכח אי-הוודאות, בניגוד למגמה בשוקי המניות.
באסיה, ההתפתחויות מוכתבות במידה רבה ע”י תגובת סין והשלכותיה על האזור. סין, כמעצמת סחר, ספגה את המכה הישירה ביותר: ארה”ב הרחיבה את המכסים על היצוא הסיני לכדי שיעור מצטבר של 54% מאז תחילת השנה.
בתגובה, בייג’ינג כאמור הטילה מכס של 34% על כל הסחורות האמריקניות – צעדי נגד חריפים אך מוגבלים ביחס לחשיפה העצומה של סין לארה”ב . בנוסף, סין פנתה לשימוש ב”נשקים” אחרים: הממשלה הכריזה על הגבלת יצוא של מתכות ומינרלים קריטיים (למשל מתכות נדירות המשמשות בייצור רכיבים אלקטרוניים, סוללות לרכבים חשמליים ומערכות הגנה) . צעד זה נועד לפגוע בתעשיות מפתח מערביות התלויות בחומרי גלם סיניים, ולהמחיש את כוחה של סין בשרשרת האספקה הגלובלית. בפועל, ההגבלות הללו מטילות איום על חברות היי-טק אמריקניות ויפניות כאחת, שכעת צריכות למצוא מקורות חלופיים לחומרי גלם אסטרטגיים.
בורסות סין והאזור הגיבו בירידות חדות: מדד שנגחאי המשולב ירד במהלך השבוע ~6%, והונג קונג (הרגישה למשקיעים זרים) צנחה בכ-8%. גם מדדים אחרים באסיה נפלו – ניקיי ביפן איבד למעלה מ-7% בשבוע (שבוע הגרוע ביותר מאז 2020) , ובורסות בדרום-קוריאה, טאיוואן והודו רשמו ירידות ניכרות.
חברות תעשייה ואלקטרוניקה אסייתיות, המשולבות בשרשראות הייצור הגלובליות, ראו ירידות חדות בערכן. לדוגמה, יצרני שבבים בטאיוואן ודרום-קוריאה חוששים מירידה בביקוש העולמי וממחסור אפשרי בחומרי גלם, ומניותיהם נפלו בהתאם. ביפן, היין היפני התחזק כמטבע חוף מבטחים, מה שהכביד עוד יותר על מניות היצואנים היפנים (מטויוטה ועד סוני) בשל הפגיעה בכושר התחרות שלהם. בסך הכול, שווקי אסיה נכנסו למצב של דריכות גבוהה: התנודתיות עלתה uהמגמה הכללית שלילית.
מדינות מתפתחות באסיה כמו הודו וויטנאם, שניסו בשנים האחרונות למנף את העברת הייצור מסין לשטחן, מוצאות את עצמן אף הן על כוונת המכסים האמריקניים. הודו הוכתה במכס אמריקני של 27% על יצוא לארה”ב , ווייטנאם בשיעור כבד עוד יותר של 46% – בין היתר עקב הצלחתן היתרה בלמשוך ייצור כחלופה לסין.
עם זאת, שתיהן נזהרות מלהיגרר לעימות: הודו אותתה שהיא פתוחה לפשרה ומו”מ (הציעה לארה”ב הפחתת מכסים מצידה על שורת מוצרים) במקום נקיטת צעדי תגמול שעלולים לסכן את יחסיה האסטרטגיים עם וושינגטון . גם וייטנאם מאותתת לרצון לדיאלוג כדי להימנע מהרס מומנטום הצמיחה שלה.
במישור המאקרו, התחזיות לכלכלות אסיה יורדות. בסין עצמה, צופים שהצמיחה תרד אל מתחת ל-5% השנה (לעומת ~5.5% בתחזיות קודמות) . הדבר מביא את הממשלה הסינית להכין צעדי תמיכה: תמריץ פיסקאלי בהיקף משמעותי צפוי לצאת לדרך – ואכן דווח שבייג’ינג תשיק חבילת סיוע כ-14 מיליארד יואן בסבסוד ופרויקטי תשתית כדי לחזק ביקושים.
גם הבנק המרכזי של סין (PBoC) עשוי להקל במוניטרית – הפחתת ריבית או יחס רזרבה – כדי לעודד אשראי. ממשלות נוספות באזור שוקלות צעדים דומים. חשוב לציין שרבות מכלכלות אסיה כבר מתמודדות עם רמות חוב גבוהות מאז ימי הקורונה, מה שמגביל את יכולתן לתמרץ; ובכל זאת, הדגש כעת הוא על ייצוב צמיחה בכל מחיר.
יש לכם שאלה? פנו עכשיו ונדבר!
מבט מאקרו: בנקים מרכזיים ותחזיות צמיחה
התגובה הדרמטית של השווקים משקפת חששות אמיתיים להאטה גלובלית ואף מיתון, חששות שאומתו על-ידי גופי מחקר וכלכלנים בכירים. סוכנות הדירוג Fitch התריעה כי מדובר בצעד “משנה-כללי משחק” לכלכלה העולמית, עם סבירות גבוהה שהרבה מדינות יגלשו למיתון אם המכסים ייושמו במלואם . ראש מחלקת המחקר בפיץ’ הדגיש: “אפשר לזרוק את כל התחזיות הקודמות לפח אם המכסים יישארו כפי שהוכרזו” . במילים אחרות, כל תחזיות הצמיחה הקודמות אינן תקפות עוד תחת משטר סחר חדש זה.
גם הכלכלן מוחמד אל-עריאן (יועץ כלכלי ראשי בחברת Allianz) הציג תמונה מדאיגה. אל-עריאן ציין שהסיכון למיתון בארה”ב עלה לכ-50% בעקבות תוכנית המכסים, וכי קצב הצמיחה הצפוי של ארה”ב ב-2025 ירד לחצי מהתחזיות הקודמות – רק כ-1%-1.5% (לעומת תחזית ה-IMF לכ-2.7% לפני המהלך) . במקביל, הוא מעריך שתחזיות האינפלציה בארה”ב יעלו לכ-3.5% בגלל התייקרות היבוא . שילוב של צמיחה נמוכה ואינפלציה עולה מעלה חשש לסטגפלציה, תרחיש מאקרו לא יציב.
אל-עריאן הוסיף שהשווקים כנראה “ממעיטים בהערכת ההשפעה” של המכסים, וכי ההלם יגיע בגלים – בתחילה חשש מצמיחה (כפי שכבר רואים), ובהמשך יגיעו שאלות על עמידות יתר העולם ועל מדיניות הבנקים המרכזיים .
הבנק הפדרלי (Fed) מוצא עצמו בין הפטיש לסדן לנוכח הצעד של טראמפ . מצד אחד, עליית המכסים עשויה להאיץ את האינפלציה (מוצרים מיובאים מתייקרים), ומצד שני היא מאטה את הצמיחה ועלולה לפגוע בתעסוקה – דילמה קלאסית למדיניות המוניטרית. אל-עריאן ציין כי השווקים ציפו לפני המהלך לכארבע הורדות ריבית בארה”ב בשנה הקרובה, אך כעת ייתכן שיזכו רק לאחת במקרה הטוב – ואפילו תרחיש של אפס הורדות ריבית אינו מופרך.
בפגישתו האחרונה (מרץ 2025) הותיר הפד את הריבית ללא שינוי (4.25%-4.5%) והנמיך את תחזית הצמיחה, כשבכיריו צפו אומנם כמה הפחתות ריבית בהמשך 2025 . אולם לנוכח מלחמת הסחר המתגברת, פוחת הסיכוי שהפד ימהר להפחית ריבית בקרוב, מחשש להתעצמות האינפלציה.
יו”ר הפד ג’רום פאוול כאמור התריע שהמכסים מעלים מאוד את אי-הוודאות עם “סיכונים מוגברים גם לאינפלציה גבוהה וגם לאבטלה גבוהה”, באופן המאיים על שתי המטרות הכפולות של הפד . הוא הדגיש שייתכן ומדובר בזעזוע מתמשך יותר מעליית מחירים חולפת, ולכן הפד יבחן מקרוב את עיגון ציפיות האינפלציה לטווח ארוך .
עם זאת, פאוול לא אותת על הורדת ריבית מיידית, בניגוד לציפיות השוק וללחצי הבית הלבן – הוא ציין שיש לפד “מרחב להמתין” עד שתתבהר התמונה לפני שינוי כיוון במדיניות . דבריו אכזבו משקיעים שקיוו ל”גיבוי” מוניטרי מהיר, והעצימו את מכירת המניות ביום שישי.
כלכלנים בבנקים הגדולים חלוקים: ב-Nationwide למשל סבורים שהפד לא ימהר לחלץ את השווקים וימתין עד הרבעון הרביעי לפני הורדת ריבית, בשל החשש שהאינפלציה בטווח הקרוב תאיץ והפד יהסס להקל מוקדם . מנגד, בשווקים הפיננסיים, כפי שצויין, מתמחרים כעת כ-100 נק’ בסיס של הורדות ריבית עד סוף השנה – כלומר ציפייה שהפד ייאלץ להוריד ריבית החל מחודש יוני עקב לחצי המיתון .
במילים אחרות, הפד נמצא במלכודת מדיניות: אם יילחם באינפלציה (לא יוריד ריבית) הוא מסתכן בהעמקת המיתון; אם יתמוך בצמיחה (יוריד ריבית מוקדם) הוא מסתכן בליבוי האינפלציה. הפד כנראה יעדיף בינתיים להמתין ולראות איזה כוח גובר – האטת הצמיחה או התעוררות האינפלציה – לפני שיבחר כיוון.
הבנק הפדרלי ניצב במילכוד חריף : מצד אחד, הזעזוע ממלחמת הסחר עלול לבלום את הצמיחה ולהעלות אבטלה; מצד שני, המכסים עצמם מהווים מעין העלאת מיסים רוחבית שעשויה לתדלק אינפלציה גבוהה מהיעד. יו”ר הפד פאוול הדגיש בנאומיו שהמכסים החדשים “גדולים מהצפוי” וככל הנראה יביאו ל “אינפלציה גבוהה מהצפוי וצמיחה איטית מהצפוי” – שילוב בעייתי למדיניות המוניטרית.
במקביל, ממשל טראמפ מפגין לחץ פומבי על הפד – הנשיא אף קרא לבנק “להפסיק לשחק פוליטיקה” ולהוריד ריבית כדי לתמוך בכלכלה לנוכח האתגר המסחרי החדש . הבנקים המרכזיים, אם כן, כלואים בין הצורך לתמוך בצמיחה (אולי באמצעות מדיניות מוניטרית מרחיבה) לבין הרצון לרסן אינפלציה שעלולה להרים ראש כתוצאה מהמכסים.
מה אומרים האנליסטים?
גופי מחקר ובנקים בינלאומיים עדכנו במהירות את תחזיותיהם:
J.P. Morgan: מעלה את ההסתברות למיתון עולמי בשנה הקרובה ל-60% (לעומת 40% טרם המכסים) . כלכלני הבנק מציינים שהמכסים שקולים ל”העלאת מס הגדולה ביותר בארה”ב מאז 1968”, וצופים פגיעה נרחבת באמון העסקים והצרכנים.
Barclays: צופה שהאינפלציה בארה”ב תעלה מעל 4% ב-2025 (מעל היעד של 2%), בעוד שהתמ”ג האמריקני יצטמק ברבעון הרביעי – סימן היכר למיתון מתהווה . שילוב זה תואם תרחיש “סטגפלציה” שיאלץ את הפד לנווט בעדינות – אך Barclays מאמינים שהפד יטה לתמוך בצמיחה בסוף, ולכן צופים הורדות ריבית בתחילת 2026 אם לא לפני.
Citi: מצביעים על אובדן של עד אחוז בצמיחת אירופה וירידה דומה בצמיחת סין, שמלכתחילה התמתנה אל מתחת ליעדי הממשל בבייג’ינג . הם מדגישים שהשילוב של ירידה חדה בביקושים גלובליים יחד עם עליית מחירים (כתוצאה מהמכסים) הוא “רעיל” לכלכלה העולמית.
Tradition (לונדון): האסטרטג סטפן אקולו הגדיר את המצב “משמעותי ולא סביר שיסתיים במהרה – המשקיעים חוששים מתרחיש של ‘מכה תחת מכה’ במלחמת סחר” . כלומר, קיימת ציפייה להסלמה נוספת ותגובות נגד, ולכן השווקים מתמחרים ממד נמוך יותר לאורך זמן (מכפילי רווח יורדים).
אנליסטים במורגן סטנלי וגולדמן (לפי דיווחי מדיה): ממליצים ללקוחותיהם להפחית סיכון בתיק, להחזיק יותר מזומן ולהטות השקעות למגזרים לוקאלים. גולדמן ציינו שהמכירות של קרנות הגידור היו “הגדולות ביותר מאז 2010” וכי הקרנות עברו לשורט בצורה החדה ביותר מאז משבר גוש האירו ב-2011 . המשמעות – לפחות בטווח הקצר – היא שוול סטריט מאמצת גישה מאוד זהירה לציפיות קדימה.
גורמי ממשל ותעשייה: באופן פומבי, ממשל טראמפ ממעיט בהתייחסות להשפעת הירידות בשוק, ומכנה אותן “התאמה בריאה לטובת רווחים ארוכי-טווח” . אך במגזר העסקי הפרטי שוררת דאגה עמוקה: איגודי יצרנים וחקלאים מזהירים שהמכסים ייקרו תשומות ויסגרו שווקים.
אפילו סנאטורים רפובליקנים, כטד קרוז, התריעו בפומבי שהמכסים טומנים בחובם “סיכון עצום לכלכלת ארה"ב” ועם הזמן עלולים לפגוע גם פוליטית במחנה הרפובליקני . קרוז ציין שהאפקט מצטבר לכדי “טריליוני דולרים של מסים מוגדלים על הצרכנים האמריקנים” – רמז לכך שהמכסים בפועל מגולגלים למחירי מוצרים לצרכן . במילים אחרות, ישנה הכרה גוברת (גם אם לא מתוקשרת רשמית ע”י הממשל) בכך שהמדיניות הנוכחית באה עם מחיר כלכלי כבד בטווח הקצר.
לאור תמונת המצב הזו – של שווקים תנודתיים ושל תחזיות כלכליות מאתגרות – המשקיעים לטווח הקצר ניצבים בפני השאלה: כיצד למצב את התיק בחודשים הקרובים? אילו אסטרטגיות ואפיקים ספציפיים מומלצים, בהתבסס על הנתונים והתחזיות, הן להגנה מפני סיכונים והן לניצול הזדמנויות שנוצרו?
מנצחים ומפסידים: מי נפגע ומי מרוויח מהמכסים?
התמונה שמצטיירת אינה אחידה – לצד ענפים ומדינות שעלולים לספוג פגיעה, ישנם גם כאלה שעשויים לצאת נשכרים מהמצב החדש. בואו נדבק קודן על המפסידים הבולטים, ולאחר מכן נבחן את המנצחים הפוטנציאליים:
המפסידים המרכזיים:
חברות טכנולוגיה גלובליות
ענקיות כמו אפל, אנבידיה, מיקרוסופט, אינטל וכד’ חשופות במיוחד. רבות מהן מסתמכות על ייצור מרוכז בסין ובמזרח אסיה – בדיוק האזורים שחוטפים את המכסים הגבוהים ביותר.
אפל, כדוגמה מובהקת, מייצרת את מרבית מכשיריה בסין, וייטנאם, מלזיה, הודו ואירלנד – וכולן נכללות ברשימת המדינות עם המכסים הגבוהים (בין 17% ל-46%) . על סין לבדה מוטלים כעת מכסים מצטברים של כ-54% על מוצרי אלקטרוניקה לארה”ב (כולל סבבי מכס קודמים) . משמעות הדבר היא שאפל צפויה להתמודד עם התייקרות חדה בעלויות הייבוא של האייפונים והמקבוקים לארה”ב, מה שיכריח אותה לבחור בין העלאות מחירים לצרכנים לבין ספיגת פגיעה ברווחיות – תרחיש לא פשוט לשורת הרווח .
ואכן, אנליסטים מעריכים שהמכסים יכולים לגרוע מיליארדי דולרים מרווחי אפל אם לא תעלה מחירים (פגיעה של 7% משולי הרווח). גם חברות שבבים אמריקאיות (כמו אנבידיה, AMD) עומדות בפני בעיה דומה: חלק גדול מייצור השבבים וההרכבה מתבצע באסיה (טייוואן, דר’ קוריאה), ועליו יוטלו כעת מכסים (32% על טייוואן, 25% על קוריאה) .
אנבידיה, למשל, עלולה לספוג עלויות ייבוא כבדות על רכיבים, לשחוק את שולי הרווח ולהתמודד עם תגובת שרשרת בקרב כל הספקים שלה.
בנוסף, ענקיות הטכנולוגיה עלולות להיות יעד לצעדי תגמול של מדינות זרות – למשל, סין או אירופה עשויות בתגובה להטיל מגבלות על חברות אמריקאיות בשוקיהן, מה שמוסיף סיכון לענף . לא מפתיע שנאסד״ק 100 צנח באופן חד.
תעשיית הרכב הבינלאומית
ממשל טראמפ מכוון במיוחד לענף הרכב – טראמפ הבטיח עוד בקמפיין להגן על יצרני הרכב בארה”ב, וכעת מימש זאת עם מכס של 25% על כל רכב המיוצר מחוץ לארה”ב. המשמעות המיידית: רכבים מתוצרת אירופה, יפן, קוריאה ומקסיקו מתייקרים בעיני הצרכן האמריקאי.
יצרני הרכב הזרים, שכבר פועלים בשולי רווח לחוצים, יאלצו כנראה להעלות מחירים בארה”ב או לצמצם היצע. כפי שצוין, חברת סטלנטיס כבר השהתה פעילות מחוץ לארה”ב עקב המכס החדש . מניות יצרנים כמו טויוטה, הונדה, BMW ו-דיימלר רשמו ירידות חדות בימים שלאחר ההכרזה, בשל חשש לאובדן נתח שוק בארה”ב. גם יצרני רכיבים וכל שרשרת הערך של ענף הרכב באירופה ובאסיה נמצאים בסיכון. מדינות כמו גרמניה ויפן, שתעשיית הרכב היא מנוע מרכזי בהן, ניצבות בפני איום רציני. במקביל, יצרני הרכב האמריקאים (GM, פורד ואחרים) עשויים ליהנות משוק מקומי מוגן, אך יש לזכור שגם להם שרשראות אספקה עולמיות (רכיבים מיובאים) שהתייקרו.
קמעונאות וחברות צריכה תלויות יבוא
קמעונאיות אמריקאיות רבות בנו מודל עסקי על יבוא בזול ומכירה בספרייד – רשתות כדוגמת Walmart, Target, Gap, Macy’s ועוד מתבססות על מלאי המגיע מסין, וייטנאם, בנגלדש ומדינות מתפתחות. כעת, על כל אותם פריטי לבוש, הנעלה, צעצועים, מוצרי אלקטרוניקה לבית וכו’ יתווסף מכס של לפחות 10%, ולעיתים 20%-30% ויותר.
גאפ כבר סיפקה הצצה לתרחיש כזה עם צניחה של 20% ביום שאחרי ההודעה , מתוך צפי שהרשת תיאלץ או לספוג את המכס (ולפגוע ברווחיותה) או להעלות מחירים ללקוחות (בסיכון לפגיעה במכירות).
מחקר של אוניברסיטת ייל שצוטט בתקשורת העריך שמכסים גורפים על יבוא ממדינות כמו סין, קנדה ומקסיקו יכבידו על ההוצאה השנתית למשק בית אמריקאי במאות דולרים לפחות . לכך מצטרפת סכנה נוספת לצרכן: עליית יוקר המחיה בארה”ב, במיוחד במוצרים בסיסיים ובסחורות יומיומיות. בהתאמה, מניות של רשתות קמעונאיות וצריכה מחזורית נמצאות בלחץ מכירות. גם סקטור המסחר האלקטרוני יכול להיפגע – חברות כמו Amazon שנשענות על מוכרים סינים בפלטפורמה שלהן עשויות לראות התייקרות של המוצרים, מה שיפגע בביקוש.
שווקים מתעוררים התלויים ביצוא
סין באופן ברור ניצבת כמפסידה הגדולה – הכלכלה הסינית ממוקדת יצוא, וארה”ב היא שוק יעד מרכזי. מכסים בגובה 34% עלולים לקצץ משמעותית את כושר התחרות של מוצרים “תוצרת סין” בארה”ב . לצד זאת, מדינות אסייתיות אחרות שצמחו כבסיסי ייצור אלטרנטיביים – דוגמת וייטנאם (שסופגת מכס חריג של 46% ), תאילנד (36%) ואינדונזיה (32%) – ייפגעו גם הן.
אותן מדינות נהנו בעבר מהסטת יצור מסין אליהן, אך כעת מוצאות עצמן ברשימת היעדים של וושינגטון. המשקיעים חוששים מפגיעה במפעלי הייצור ובתעסוקה שם. מדדי המניות בווייטנאם ובדרום-מזרח אסיה ירדו בשיעורים חדים מחשש לירידה בהזמנות מארה”ב.
גם מדינות כמו גרמניה, דרום קוריאה ויפן – כלכלות תלויות ייצוא – ניצבות בפני צפי לירידה בהזמנות מארה”ב, מה שעשוי לדחוף את חלקן למיתון. סוכנות פיץ’ ציינה בפירוש ש”מדינות רבות ייכנסו בסבירות גבוהה למיתון” בתרחיש זה . באופן אירוני, אפילו ישראל הקטנה נפגעת: תעשיות ישראליות יצואניות (כמו טכנולוגיה, כימיה וטקסטיל) עלולות לאבד תחרותיות בארה”ב בשל מכס 17% על סחורות ישראליות . הבורסה בת”א הגיבה בירידות במניות ייצוא כמו דלתא גליל וטופגאם ביום שלאחר ההכרזה, בשל החשש לפגיעה במכירות בשוק האמריקאי.
יש לכם שאלה? פנו עכשיו ונדבר!
המנצחים הפוטנציאליים:
תעשיות לוקאליות בארה”ב (פלדה, אלומיניום ותשתיות).
אחד היעדים המוצהרים של טראמפ הוא להחיות את “חגורת הפלדה” התעשייתית בארה”ב. ואכן, מכסים של 25% על פלדה ואלומיניום מכל העולם מעניקים ליצרנים האמריקאים יתרון מיידי במחיר. כבר בעת הכרזות דומות בעבר ראינו את האפקט: הודעה על מכסים כאלה הקפיצה את מניות חברות הפלדה והאלומיניום בארה”ב – למשל, מניית US Steel זינקה בכ-4.8% ואילו Cleveland-Cliffs (יצרנית ברזל פלדה גדולה) טסה כמעט 18% ביום ה- עשירי לפברואר 25 כאשר טראמפ הכריז על מכסי האלומיניום והפלדה.
גם הפעם, למרות סנטימנט השוק השלילי הכללי, צופים שהיצרניות המקומיות בענפי המתכות, הכימיקלים והחומרים הבסיסיים יוכלו לעלות מחירים ולשפר רווחיות בזכות הירידה בתחרות היבוא. במילים אחרות, מפעל אמריקאי שהיה מתקשה להתחרות במתחרה סיני זול, מקבל כעת “מטריית הגנה” של מכס שמייקר את המוצר הסיני.
בנוסף, חברות תעשייה מקומיות המספקות ציוד, מכונות ובנייה עשויות ליהנות מהשקעות בטרנד הגדלת הייצור מקומי. ממשל טראמפ כבר רומז על תמריצים להשבת מפעלים לארה”ב, מה שיכול לתמוך בענפי התשתיות והנדל”ן התעשייתי (ריטים) עם זאת, חשוב לסייג: אם הכלכלה בכללותה תיכנס למיתון, הביקוש המקומי לחומרים ולתוצרת עלול להיחלש, וזהו סיכון לסקטור למרות ההגנה ממכסים.
יצרני רכב אמריקאים וספקי חלפים מקומיים.
בעוד המתחרות מיפן ואירופה מתמודדות עם מכס כבד, חברות כמו GM, פורד ויצרניות רכב אמריקאיות אחרות פתאום מוצאות עצמן בעמדת יתרון בשוק הביתי. רכב מתוצרת דטרויט אינו חויב במכס, בעוד שלרכב יפני או גרמני מקביל מתווסף מס של אלפי דולרים (מכונית בעלות 25,000$ תתייקר לכ-31,250$ אם יובאה ממקסיקו למשל, לאחר 25% מכס) . הפער הזה עשוי להטות ביקושים בחזרה לתוצרת ארה”ב. כך, בטווח של מספר חודשים קדימה, נתח השוק המקומי של GM, פורד, טסלה ואחרות עשוי לגדול, או לחלופין הן יוכלו להעלות מחירים בלי לאבד תחרותיות.
במקביל, מכסי 25%-10% על חלפי רכב מיובאים ידחפו לרכישת חלפים מספקים אמריקאיים. סקטור החלפים, הצמיגים, המתכות לרכב ועוד – שחקנים כמו Goodyear, Local Motors וכו’ – עשוי לראות גידול בביקושים. שולי הרווח בענף הרכב האמריקאי, שנשחקו בשנים האחרונות, יכולים לקבל זריקת עידוד. כמובן, גם כאן קיים סיכון שהמיתון יצנן את הביקושים לרכבים באופן כללי. אך בהנחה שהשוק האמריקאי ישמור על יציבות יחסית, יצרני הרכב המקומיים נהנים כעת ממגרש ביתי “מוגן” יותר מתחרות.
שווקים ויצואנים במדינות עם מכס נמוך או פטור.
מדיניות המכסים של טראמפ מעניקה יתרון יחסי למדינות מסוימות שלא ספגו מכסים גבוהים. למשל, בריטניה הוחרגה בשיעור הבסיס 10% (לעומת 20% על מדינות האיחוד האירופי) , מה שיכול להפוך יצוא בריטי לארה”ב לתחרותי יותר בהשוואה ליצוא גרמני או צרפתי. ואכן, ממשלת בריטניה בירכה בזהירות על המהלך, מתוך ציפייה שחברות בריטיות ימלאו חלק מהואקום שייווצר עם ירידת היצוא מהאיחוד.
באופן דומה, מקסיקו וקנדה – השותפות להסכם USMCA – נהנות מפטור במידה ועמדו ב- Rule of Origin (למשל בתעשיית הרכב, אם אחוז ניכר מהרכב מיוצר באזור צפון אמריקה, הוא פטור ממכס) . פירוש הדבר שחברות אמריקאיות יבקשו כעת להעביר ייצור לספקים במקסיקו וקנדה כדי לחמוק מהמכסים על סין/אירופה.
השקעות חדשות עשויות לזרום למקסיקו: מפעלי הרכבה, טקסטיל, רכיבי אלקטרוניקה וכד’. המשק המקסיקני, שכבר נהנה בשנים האחרונות מהגירה של מפעלי ייצור מסין, עשוי לקבל דחיפה נוספת (ETF מקסיקו – EWW – עולה בציפייה זו). גם שווקים מתפתחים אחרים עם יחסית מכס נמוך (10%) כמו ברזיל וסינגפור עשויים להפוך למקור חלופי ליבוא לארה”ב . לדוגמה, יצואני סויה וברזל ברזילאים יכולים לתפוס את מקומם של סחורות סיניות יקרות. כמובן, אלה תהליכים שלוקחים זמן – אבל גם בטווח הקצר, ציפיות המשקיעים יכולות להיטיב עם שווקים אלו.
סקטורים דפנסיביים ונכסי סייף הייבן.
בתקופות של אי-ודאות וטלטלה כלכלית, ישנם ענפים שמפגינים עמידות יחסית. מלחמת סחר והאטה אפשרית משמעותן שפחות משקיעים ירצו להיות בחברות מחזוריות ותלויות סחר, ויותר יחפשו סקטורים דפנסיביים המתאפיינים בביקוש יציב. למשל, ענפי הבריאות והתרופות בארה”ב – הביקוש לטיפול רפואי ותרופות פחות תלוי במצב הכלכלה וקשרי סחר, ורובו פנימי. גם ענפי שירותים ציבוריים (Utilities) כמו חשמל, מים ותקשורת, וכן מוצרי צריכה בסיסיים (מזון, משקאות) – כל אלו נהנים מביקוש קשיח יחסית וממעט חשיפה ישירה ליבוא.
משקיע שחושש מסיכוני מלחמת הסחר עשוי להסיט תיק השקעות לסקטורים אלו, מה שתומך בעליות. בנוסף, נכסי חוף מבטחים כמו זהב ואג”ח ממשלתיות בארה”ב נהנים מביקושים. מחיר הזהב, כאמור, כבר מטפס – בליל ההכרזה זינק הזהב מעל 3,150$ לאונקיה – מה שמשקף את ערכו כהגנה מפני ”סטורם” אפשרי בשווקים.
גם אם התשואות על האג”ח האמריקאיות יורדות עקב ציפיות להאטה (מחיר האג”ח עולה), זה עשוי להיות מקלט עבור משקיעים רבים. במצב של סטגפלציה פוטנציאלית (צמיחה אפסית ואינפלציה), זהב במיוחד נחשב להגנה טובה, בעוד מניות רגילות סובלות.
לסיכום חלק זה, שוקי ההון מסביב לעולם מעכלים כעת מציאות חדשה: סביבה של סיכון גיאו-כלכלי מוגבר. כפי שוורן באפט, מגדולי המשקיעים, הזהיר לאחרונה – ארה”ב מצויה על סף “מלחמה כלכלית” וכי הירידות בשווקים “עלולות להיות רק ההתחלה” אם המצב יסלים . באפט הדגיש שהמכסים אמנם מגנים על מגזרים מקומיים, אבל יובילו לעליית מחירים לצרכנים ויוצרים חוסר ודאות עסקי שמעכב השקעות וגיוסי עובדים . בחסות אי-ודאות זו, המשקיעים צריכים למקם את עצמם באופן מושכל בין הסיכונים להזדמנויות.
אסטרטגיות וכיווני השקעה ל- 2025
בהתחשב במצב העניינים (חשש למיתון גלובלי אך גם סיכוי לתמיכת בנקים מרכזיים), מומלץ לנקוט בגישה דו-מסלולית: הגנתית וזהירה מחד, אך גם אופורטוניסטית ומחפשת ערך מאידך. הטווח הקצר (מספר חודשים קדימה) צפוי להוסיף להיות תנודתי מאוד, ולכן יש לתעדף נזילות ואיזון סיכון. להלן רעיונות קונקרטיים למניות, סקטורים ואפיקים – עם הנימוקים לכל כיוון:
התמקדות במניות אמריקאיות מוטות-פנים (תוצרת מקומית):
חברות וסקטורים שנהנים מהגנה מפני תחרות יבוא צפויים להציג ביצועי יתר. דגש על תעשיות הפלדה, האלומיניום והמכונות – לדוגמה, מניות כמו US Steel, Nucor, Alcoa – וכן יצרניות רכב אמריקאיות כדוגמת Ford ו-GM. מכסי המגן צפויים לתמוך במכירותיהן ואפשרו להן להעלות מחירים. כבר ראינו שחדשות המכס על אלומיניום העשירי לפברואר 25 הקפיצו את מניות הפלדה (קליבלנד-קליפס זינקה כ-18% ביום ) – סימן לציפיית המשקיעים שפירמות אלו ירוויחו.
תעודת סל אפשרית: תעודת הסל SLX (סקטור המתכות) או XLI (סקטור התעשייה בארה”ב) יכולות לספק חשיפה רחבה למגמה זו.
הטיעון האסטרטגי: סקטורים אלה מוגנים מתחרות זרה ולכן יוכלו לתפוס נתח שוק גדול יותר ולשפר רווחיות.
סיכון: האטה בכלכלה עלולה לקזז את היתרון (כלומר, אם הביקוש המקומי ירד במיתון, ההגנה מכסים לא תספיק להבטיח צמיחה).
הטיית התיק לסקטורים דפנסיביים בארה”ב:
בתקופות של אי-ודאות ומיתון מסתמן, סקטורים המספקים מוצרים ושירותים חיוניים לרוב ייפגעו פחות. מוצרי צריכה בסיסיים (מזון, משקאות, טואלטיקה), שירותים ציבוריים (חשמל, מים, תקשורת) ובריאות הם דוגמאות למגזרים כאלה. ואכן, בימי המפולת האחרונים, מגזרים אלו היו היחידים שראו זרימת כספים נטו לרכישה מצד משקיעים מוסדיים – סימן שהשוק מזהה בהם מקום ״לסתתר״ בו בימים קשים.
לפיכך, עושה שכל להגדיל חשיפה למניות דפנסיביות: למשל, חברות כמו פרוקטר אנד גמבל או קוקה-קולה (בצריכה בסיסית), חברות חשמל ותשתית בארה”ב (דוגמת Duke Energy, NextEra) או ענקיות פארמה ובריאות (ג’ונסון אנד ג’ונסון, פייזר).
דרך נוחה לבצע זאת היא באמצעות תעודות סל סקטוריאליות כגון $SPDR Consumer Staples (XLP)$ לצריכה בסיסית, $Utilities Select Sector (XLU)$ לשירותים ציבוריים, או קרן סל גלובלית על סקטור הבריאות. מגזרים אלו נהנים מביקוש יציב יחסית ואינם תלויים מאוד ביצוא או בשרשראות אספקה גלובליות, כך שהפגיעה הישירה ממלחמת הסחר פחותה.
בנוסף, הם נוטים להכות את השוק בתקופות מיתון, כיוון שהכנסותיהם יציבות גם כשצרכנים מצמצמים רכישות שאינן חיוניות. חשוב לציין שגם מניות דפנסיביות יכולות לרדת אם השוק כולו צולל, אך אפשר סיכוי סביר שירידות אלו יהיו מתונות יותר, והן צפויות לחזור לערכן מהר יותר כשהאבק ישקע.
הטיעון האסטרטגי: הסקטורים הדפנסיביים נוטים לרדת פחות בשוק דובי ואף למשוך קונים כ”סייף הייבן״. הם גם נהנים מסביבה שבה ריבית צפויה לרדת בטווח הבינוני אם המצב יחריף – מה שמעלה את שווי תזרימי המזומנים שלהם.
סיכון: במידה ותהיה רגיעה מהירה בעימות המסחרי, סקטורים ציקליקלים יחזרו לאופנה וייתכן שסקטורים דפנסיביים יפגרו בביצועים. כמו כן, עליית אינפלציה תפעיל לחץ על חלק מחברות הצריכה כאשר לא יוכלו לייקר מחירים באמצע מיתון.
השקעה בשווקים עם יתרון סחר יחסי (מקסיקו, בריטניה ואחרים).
כפי שפורט, למדינות מסוימות יש כעת “כרטיס כניסה” זול יותר לשוק האמריקאי. מקסיקו בולטת במיוחד – השותפה להסכם USMCA פטורה ממכס כל עוד עומדת בכללי מקור, וממילא לא “נענשה” כמו סין/ויאטנם. חברות אמריקאיות צפויות להגביר רכישות מספקים מקסיקניים כדי לחסוך במכס. השקעה דרך ETF מקסיקו (EWW) עשויה ליהנות מהסנטימנט החיובי. גם בריטניה (דרך קרן EWU למשל) יכולה להרוויח מיתרון של 10% מכס מול מתחרות אירופיות – תעשיות כמו הכימיה, התרופות והמכונות הבריטיות עשויות לראות גידול בהזמנות מארה”ב.
הטיעון האסטרטגי: זרימת עסקים למדינות אלו תחזק את המטבע והשווקים שלהן יחסית, והן גם פחות חשופות להתכתשות ישירה מול ארה”ב כרגע.
סיכון: אין ודאות לכמה זמן תהנה כל מדינה מיחס מועדף – הלחצים הדיפלומטיים עשויים לגרום לארה”ב לשנות מדיניות או שלחלופין מדינות אלו יספגו טלטלות עקיפות אם הכלכלה העולמית תיחלש משמעותית. בנוסף, מקסיקו תלויה מאוד בצמיחה בארה”ב – מיתון בארה”ב יפגע בה גם בלי קשר למכסים.
גידור עם זהב ונכסי ״חוף מבטחים״ נוספים.
עבור חלק מהמשקיעים, הגנה על ההון חשובה מהשגת תשואה בטווח הקצר. זהב הוא בחירה קלאסית – כבר כעת הוא מפגין חוזקה, כשהגיע לשיאים חדשים מעל 3,150$ לאונקיה אחרי הודעת טראמפ . ניתן להיחשף באמצעות תעודת סל GLD (שעוקבת אחר מחיר הזהב) או מניות של כורי זהב גדולים (כגון Newmont או Barrick Gold).
גם אג”ח ממשלת ארה”ב לטווח בינוני-ארוך (10-20 שנה) מהוות נכס מקלט – אפשר לגשת אליהן דרך ETF דוגמת TLT.
הטיעון האסטרטגי: אם המתחים המסחריים יסלימו ויגררו האטה או משבר בשווקים, סביר שנראה המשך עליית מחיר בזהב וירידת תשואות האג”ח (עליית מחירי האג”ח). הנכסים הללו יכולים לאזן ירידות בתיק המניות. בנוסף, הזהב מגן מפני סיכון אינפלציוני במצב שבו מכסים מעלים מחירים והבנקים המרכזיים מוגבלים ביכולתם להעלות ריבית.
סיכון: מנגד, אם יושג פתרון מהיר והשווקים יתאוששו, הזהב ונכסי חוף מבטחים עלולים להחזיר חלק מהרווחים. יתרה מכך, זהב אינו מניב תזרים (ריבית/דיבידנד), ולכן אם לא יתפתח משבר הוא עשוי פשוט לדשדש.
להלן טבלה המסכמת את אפשרויות ההשקעה הנבחרות, היתרונות והחסרונות של כל כיוון:
עוד כמה אפשרויות ברמות סיכון גבוהות יותר:
ניצול ירידות לקניית חברות איכותיות במחיר מוזל.
למשקיעים המוכנים לקבל תנודתיות ומעוניינים לנצל את הפאניקה, ישנן הזדמנויות ערך שנפתחו. רבות ממניות הצמיחה האיכותיות – אותן מניות מובילות של השנים האחרונות – ספגו מכות קשות על אף שלא נפגעו אנושות בבסיסן. לדוגמה, ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כחברת אפל, מיקרוסופט, גוגל ואמזון ירדו בשיעורים דו-ספרתיים בתוך זמן קצר. אמנם יש להן חשיפה לסין (אפל תלויה גם בייצור וגם בשוק הסיני, אמזון וגוגל פחות) אך סביר להניח שהעסקים שלהן ימשיכו לתפקד ולהרוויח גם בתרחיש של האטה מתונה בארה”ב.
אסטרטגיית איסוף הדרגתי (Scale In) יכולה להתאים כאן – לרכוש מנות קטנות בעת ירידות חדות. כך, אם הטלטלה תימשך ויהיו נפילות נוספות, ניתן יהיה להמשיך להוסיף בפחות, ובמקרה של ריבאונד מהיר – כבר נצברו אחזקות במחירים נוחים. כדאי להתמקד בחברות עם מאזנים חזקים, תזרים מזומנים יציב ויתרון תחרותי ברור, שיוכלו גם לצלוח תקופת מיתון אם אכן תבוא.
מניות ה- Magnificent Seven איבדו ~10% בשבוע האחרון , קרן סל ייעודית שעוקבת אחריהן צנחה לשפל של 30% מתחת לשיאה – כמובן, טמון כאן סיכון: אם מלחמת הסחר תסלים עוד יותר (למשל, הגבלות נוספות על חברות טק אמריקניות בסין, חרם צרכנים וכו’), המניות הללו עלולות לרדת יותר לפני שיתאוששו. לכן גישה זו מיועדת למשקיעים בעלי אופק ואורך רוח – כיוון שההתאוששות השווים עשויה לקחת גם שנה ויותר, ויתכן ועוד נראה ירידות נופסות, אך פוטנציאל התשואה גבוה ככל שתחול רגיעה.
הימורים סלקטיביים על נהנים פוטנציאליים ממכסי הסחר:
אף שמרבית הסקטורים גלובלית סופגים נזק, ישנם כיסים מסוימים בכלכלה שעשויים, פרדוקסלית, להרוויח בטווח הקצר מהמצב. אחת הדוגמאות הבולטות היא יצרנים מקומיים המוגנים כעת מתחרות זולה מחו”ל. כך למשל, מפעלי פלדה ואלומיניום בארה”ב – אשר תחת ממשל טראמפ נהנו כבר בעבר מהגנות – מקבלים כעת יתרון תחרותי אדיר: מכסי 25% ויותר מוטלים על פלדה מיובאת מאירופה, סין ומדינות נוספות .
כתוצאה, מוצרי הפלדה הזרים מתייקרים בארה”ב והביקוש צפוי לעבור בחלקו לספקים אמריקנים. מניות כמו US Steel (X) או Nucor (NUE) רשמו דווקא עליות קלות בניגוד למגמה, מתוך ציפייה שיוכלו להעלות מחירים ולשפר רווחיות. משקיעים בעלי תיאבון סיכון יכולים לשקול חשיפה ליצרני מתכת וחומרי גלם אמריקניים, כמו גם חברות בתחומי כימיקלים, מלט או זכוכית, שבעבר התמודדו עם יבוא מתחרה וכעת מוגנות יותר.
גם חברות קטנות ובינוניות בשוק האמריקני עם פעילות מקומית גרידא עשויות להיפגע פחות – תיאורטית, Russell 2000 (מדד המניות הקטנות) היה אמור להוות קונטרה יחסית. בפועל, הוא ירד כמעט 10% בשבוע , אך זה עשוי ליצור נקודת כניסה אטרקטיבית. כדאי להתמקד בחברות עם מינימום חשיפה לחומרי גלם מיובאים ולמכירות גלובליות. דוגמאות: קמעונאים מוזלים (שהמוצרים שלהם מקומיים), חברות בנייה ותשתית הפועלות בארה”ב, ספקי שירות מקומיים וכו’.
סיכום
המכסים החדשים שהטיל ממשל טראמפ באפריל 2025 שינו את כללי המשחק. מהלך שלכאורה נועד להגן על ייצור מקומי, הפך במהירות לטריגר לזעזוע גלובלי – עם ירידות חדות בשווקים, שיבוש בשרשראות אספקה, ציפיות לאינפלציה מחד והאטה מאידך.
בטווח הקצר, נראה שצפויה תנודתיות מוגברת: החדשות הרעות עלולות להמשיך ללחוץ את השווקים מטה, במיוחד כל עוד אין סימני דיאלוג בין וושינגטון לשותפות הסחר שלה. יחד עם זאת, משקיעים עירניים יכולים למקם עצמם כך שהתיק יהנה ממגמות משניות הנובעות מהמצב – כגון התחזקות סקטורים מקומיים מוגני-מכס, או עליית נכסי חוף מבטחים.
בשורה התחתונה, אנו ניצבים בפני כמה חודשים קריטיים שבהם המציאות הכלכלית תעצב מחדש את תיק ההשקעות האופטימלי. שילוב של משמעת, פיזור וסריקת המגמות יאפשר לנווט את ההשקעות בתקופה סוערת זו בהצלחה יחסית.
2025 עשויה להיזכר כשנה שבה המכסים שיבשו את הכלכלה הגלובלית, ויצרו מספר תרחישים אפשריים לעתיד שאיש עדיין לא יודע לנבא – אך בכל מקרה, המשקיע המוכן לא צריך להיות תלוי באף אחד מהתרחישים, המשקיע המוכן לא מנסה לנבא, אלא בונה לעצמו מערכת עמידה וגמישה, שמאפשרת לו:
* לשמר הון בתנודתיות
* לזהות ערך שנוצר בגלל פאניקה
* להשתתף בעליות, כשיגיעו – כי הן תמיד מגיעות בסוף
ולבסוף – המשקיע החכם זוכר:
תיק טוב לא מתבסס על דעה – אלא על מבנה.
רוצה להיות מוכן?
דבר איתי..
