נתחיל עם יישור קו קצר על מי זה שילר לטובת מי שפחות מכיר:
פרופ׳ רוברט שילר הוא כלכלן אמריקאי שעוסק בכלכלה פיננסית, ונחשב לאחד מהאנשים הכי משפיעים בשווקים בעשורים האחרונים. אחת התרומות המרכזיות שלו היא פיתוח מדד ה-CAPE (Cyclically Adjusted Price Earnings).
מה זה אומר בדיוק?
שיעור קצרצר לטובת הפחות בקיאים:
דרך נפוצה להעריך תמחור של מניה הוא ע״ מכפיל הרווח.
הנוסחה בפשטות לוקחת את שווי השוק הנוכחי של מניה ומחלקת אותו ברווח הנקי של החברה ב- 12 החודשים האחרונים. לאותה תוצאה ניתן להגיע גם ע״ חלוקה של מחיר המניה ברווח למניה (EPS)
הגיע שילר וטען:
לחשב לפי רווח של שנה אחת עשוי להיות לא ממש מייצג, ולכן כדי לקבל תמונה אמינה יותר של שווי החברה, הוא הציע להציב במכנה את ממוצע הרווח בעשר השנים האחרונות (בניכוי אינפלציה),
זה למעשה ה- CAPE או בשפת המשקיעים: מכפיל שילר.
אגב, יש גם וריאציות עם ממוצעים של 20 שנה (שעוד נגיע לזה כי זה קשור לאינדקס שלנו)
אגב, שילר חזר ואמר מס׳ פעמים שהמדד שלו עובד טוב יותר עם סקטורים ומדדי שוק ופחות עם מניות ספיציפיות.
על בסיס תזה זו, חברת ברקליס יחד עם פרופסור שילר עצמו פיתחו משפחה של אינדקסים המבוססים על אסטרטגיות שנגזרות משיטת התמחור שלו. חלקן סביב השוק האמריקאי, חלקן סביב מדדים עולמיים או אירופאים, וחלקן נישתיות יותר (יש להם גם אינדקס על סקטור הריטים), תוספת של גידורים שונים, לונג/שורט וכו׳, אבל בגדול אינדקס הדגל הוא Shiller Barclays CAPE US Core Mid-Month Sector שאת התוצאות שלו הראיתי בטבלה הזו:
אוקי, אז מה בדיוק קורה שם, מהי המתודולוגיה ואיך הם מגיעים לתוצאות הללו?
הנה ההסבר:
נתחיל מזה שהכל מבוסס על חישובים כמותיים ובגדול כל התהליך מתבצע ללא מגע יד אדם.
עכשיו אני מזכיר ששילר טען ששיטת התמחור שלו פועלת היטב על סקטורים ולא על מניות, וזה גם מה שהאינדקס הזה עושה.
למי שמכיר ולמי שפחות, מדד ה- s&p 500 מורכב מ- 11 סקטורים שונים כאשר לכל אחד מהם משקל שונה במדד בהתאם לשווי שוק החברות המרכיבות אותו, וככה זה נראה נכון להיום:
המתודולוגיה של האינדקס המדובר עושה את הצעדים הבאים:
ראשית, סקטור הפיננסים והנדל״ן מאוחדים לסקטור אחד כך שמס׳ הסקטורים יורד ל- 10
שנית,
מתוך עשרת הסקטורים בוחרים את ה- 5 אשר מציגים את התמחור הזול ביותר ביחס לעצמם לפי נוסחה הבאה:
במונה מציבים את מכפיל שילר המפורסם, ובמכנה מציבים את הממוצע שלו ב- 20 השנים האחרונות – היחס שמתקבל מלמד אותנו כמה זול או יקר התמחור הנוכחי של הסקטור ביחס לממוצע ההיסטורי שלו עצמו (בלי שום קשר לתמחור שלו לעומת סקטורים אחרים)
בשלב הבא מסתכלים על ביצועי כל אחד מ-5 הסקטורים שנבחרו ברמת הממוצע של אותו הסקטור במהלך 12 החודשים האחרונים, ומנפים את הסקטור שמראה את המגמה החלשה ביותר.
נסביר עם דוגמה:
נניח וסקטור האנרגיה הניב בממוצע תשואה של 1.5% לחודש במהלך 12 החודשים האחרונים אך בחודשים האחרונים הוא החל להיחלש ומציג תשואה חודשית מתחת לממוצע ולמעשה מוריד את הממוצע ל- 1%
בפועל הוא הציג ביצועי חסר ביחס להיסטוריה שלו, ועל כן הוא ינופה מהמדד (במידה והוא אכן החלש ביותר מבין הסקטורים שהגיעו לשלב ה- 5)
בסופו של תהליך נבחרים 4 סקטורים המפוזרים במשקל שווה, כאשר התהליך הזה חוזר על עצמו מידי חודש.
כלומר, ייתכן ותהייה תחלופה של סקטורים מידי חודש. לרוב אנחנו רואים תחלופה של סקטור אחד לפחות, אם כי זה לא מחייב, וכל הסינון הזה נעשה באופן אוטומטי ללא התערבות בהחלטות מצד שום מנהל השקעות.
לפי הטבלה שהצגתי מקודם אתם כבר יודעים שאסטרטגיה זו מוכיחה את עצמה יעילה, אבל אתם בטח שואלים את עצמכם איך היא עובדת גם בשנים קשות של משבר.
אז מסתבר שגם בשנות תיקון ומשבר היא מציגה עדיפות על פני מדד השוק, כך זה היה נראה בשנת 2008:
אוקי, מספיק עם התאוריה. הבנו, נחמד, דבר איתנו פרקטיקה, איך משקיעים באינדקס הזה?
אז ככה, באופן שאולי קצת מפתיע אין יותר מידי אופציות.
למעשה לרוב האינדקסים במשפחת שילר ברקליס אין אפשרות השקעה
למי שקצת מבולבל או פחות בקיא, אז הזדמנות לפתוח סוגריים ולהסביר שלייצר אינדקס זה קצת כמו קו אוטובוס שמחליט עליו משרד התחבורה (או מי שאחראי על זה) – הם קובעים את מתווה הקו, הרחובות שיעבור בהם התחנות שיהיו בדרך, התדירות וכו׳ , אך בסוף צריך שתגיע חברה בעלת רישיון להפעיל אוטובוסים ציבוריים ותגיש בקשה להפעיל את הקו.
ככה בגדול עובד עולם האינדקסים, לרוב הדרישה מגיעה דווקא מהחברות שרוצות להפעיל את קו, אבל לפעמים, כמו במקרה הזה, קודם יצרו את האינדקסים, ויחסית די ממעטים לספק רשיונות להנפיק אותו כקרן מחקה שניתן להשקיע בה.
אז מה כן יש בנמצא?
בשנת 2012 הושקה ETN (קרן סל) שעוקבת אחר האינדקס, אך משום מה, מראש הונפקה לתקופה של 10 שנים ונפדתה בשנת 2022.
טוב, זה עדיין לא עוזר לנו,
אז מה כן?
נכון להיום ברמה הגלובלית יש את ה-ETF של DoubleLine Shiller CAPE U.S. Equities
שפועלים על אותה מתודולוגיה ובוחרים את הסקטורים לפי השיטה אך בסוף משקיעים במניות ספצפציות, וזה גם בא לידי ביטוי בשם הקרן.
אוקי, גם זה לא בדיוק זה…
אז כל ההייפ וכל הפוסט הזה היו לחינם?
אז זהו,
שלא.
באופן קצת מפתיע,
דווקא למשקיע הישראלי קיימת האפשרות הכי טובה שאני מצאתי להיחשף בצורה הכי נוחה וקלה (וגם מדויקת) לאינקדס הדגל במשפחה – זה שדיברנו עליו כל השרשור ה- Shiller Barclays CAPE US Core Mid-Month Sector
חברת קרנות הנאמנות של פסגות השיקו את האינדקס ב- 3 אפשרויות השקעה פסיביות למשקיע הישראלי:
קרן מחקה בגרסה חשופת מט״ח ובגרסה מנוטרלת, ולמיטב הבנתי לאחרונה גם השיקו את הקרן גם בגרסה נקובה בדולר, נדמה לי שכולן בדמי ניהול של 0.65% (אבל תבדקו אותי)
כמובן שאני לא ממליץ לאף אחד לבצע שום פעולה,וכל אחד שיתייעץ עם יועץ ההשקעות שלו.
אז זהו, עד כאן על האינדקס של שילר והאסטרטגיה שמנצחת את המדד באופן שיטתי ועקבי. מקווה שמצאתם ערך, וכמובן מוזמנים לשתף לברמק ולעזור להפיץ את הבשורה.
