שימו לב לגרף הבא:
מדובר בגרף של ICLN –
ETF של אנרגיות ירוקות/מתחדשות.
שימו לב לעלייה המטאורית שלה משיא משבר הקורונה במרץ 2020 ועד ינואר 2021.
ומאז התרסקות שנראה שנבלמה רק לאחרונה.
למה אני משתף אתכם את הגרף הזה? ומה מיוחד בו?
ובכן, זה נכון שמשיא הקורונה השוק עלה בחדות, במיוחד גם כל מה שקשור לטכנולוגיה.
אבל אני זוכר היטב את הימים האלה, הימים של קמפיין הבחירות בארה״ב כאשר השוק צפה שביידן יגבור על טראמפ, והטרייד הזה, של דמוקרטים ואנרגיות ירוקות היה נישא בפי כל מי שהחשיב את עצמו משקיע מתוחכם:
״ביידן יגדיל השקעות באנרגיות מתחדשות, ממשל דמוקרטי זה טוב לאנרגיה ירוקה״
אני ממש זוכר את הדיבור הזה.
וזה אכן היה טרייד חם. התעודה עלתה קרוב ל- 300% בתקופה הזו.
בנובמבר 2020 נערכו הבחירות בסופן הוכרז שביידן נבחר לנשיא וכולם כמובן ציפו שהבוננזה רק תמשיך. ואכן, זה המשיך במשך חודשיים.
אך שימו לב מה קרה בפועל ממש מהחודש בו ביידן הושבע לנשיא:
צניחה חופשית שנמשכה לאורך כל זמן כהונתו, והנה דווקא לקראת חזרתו הצפוייה של טראמפ, נראה שההתרסקות נבלמה. (אם כי לא בטוח בכלל)
יש לכם שאלה? פנו עכשיו ונדבר!
אז רגע,
איך קרה שהטרייד הירוק נשבר דווקא כאשר הנשיא הירוק יותר נבחר?
ייתכן שממשל ביידן לא השקיע יותר ממשל טראמפ באנרגיות ירוקות/מתחדשות והשוק התבדה בציפייה שלו?
אז זהו, שהוא כן השקיע. ממשל ביידן הגדיל באופן משמעותי את ההשקעות באנרגיות ירוקות ומתחדשות בהשוואה לממשל טראמפ שקדם לו.
ממשל ביידן חתם על מספר חוקים ותקנות המיועדים להאיץ את המעבר לאנרגיות נקיות. אחד הצעדים המרכזיים הוא חוק התשתיות של 2021, שכלל יותר מ-300 מיליארד דולר להשקעות ירוקות ציבוריות. בנוסף, חוק הפחתת האינפלציה כלל 400 מיליארד דולר לסובסידיות לאנרגיה מתחדשת, אשר הובילו להשקעות פרטיות משמעותיות בכלי רכב חשמליים, תחנות טעינה וסוללות.
ביידן גם הכריז על יוזמות כמו ההשקעה ב"מרכזי מימן נקיים" בהיקף של 7 מיליארד דולר, המיועדים לפיתוח והפצה של מימן נקי על פני אזורים שונים בארה"ב, והרחבת התשתיות הקיימות לייצור והפצה של אנרגיה ירוקה. יוזמות נוספות כוללות השקעות בסך 82 מיליון דולר בפרויקטים של אנרגיה סולארית לשיפור הגישה לאנרגיה סולארית בקהילות מוחלשות.
ממשל טראמפ, לעומת זאת, היה ידוע בגישתו שמקדמת את תעשיית הדלקים הפוסיליים, כולל חקיקת תקנות להפחתת רגולציות סביבתיות ואישור פרויקטים שנויים במחלוקת כמו צינור הנפט קיסטון XL.
כך, ברור שההבדל בהשקעות ובמדיניות האנרגטית בין ממשל טראמפ לממשל ביידן הוא משמעותי מאוד, עם דגש גדול בהרבה על אנרגיות מתחדשות וירוקות תחת ממשל ביידן.
אז איך זה שכל זה לא בא לידי ביטוי בשוק?
התשובות המתבקשות הן שכל זה תומחר כבר מראש (4 שנים מראש??)
או שאולי ממשל ביידן לא השקיע בסדר גודל שהשוק ציפה,
בפועל זה כנראה קשור לדברים אחרים כמו רגולציה ששונתה במדינות משמעותיות לייצור אנרגיה חלופית, לתעריפי החשמל שהשתנו, כמובן גם לריבית שעלתה בחדות ויצרה קושי לממן פרויקטים בתחום.
אז מה הפואנטה בסיפור?
מוסר ההשכל של הסיפור מבחינתי נוגע בכמה נק׳ שהן מהותיות להתנהגות של משקיעים.
ראשית, הוא מראה לנו כיצד הנרטיב שאנחנו מספרים לעצמנו לא תמיד משקף את המציאות הכלכלית המורכבת. במקרה הזה, הנרטיב של "ביידן טוב לאנרגיה ירוקה" לא התממש בשוק כפי שציפינו.
מעבר לזה, הסיפור ממחיש כיצד השוק יכול להיות מראה עקומה, שבה אנחנו רואים לעתים קרובות את מה שאנחנו רוצים לראות, במקום את מה שבאמת קורה. השוק יכול להגיב באופן הפוך למה שנראה הגיוני, ועלינו להיות מוכנים לכך.
בנוסף, שוב לזכור לא להסתפק בהסברים הפשטניים שלעתים קרובות מוצגים בתקשורת. בסיפור הזה גורמים עמוקים ומהותיים השפיעו באופן משמעותי על השוק האנרגיות המתחדשות ולא תמיד זה מקבל את תשומת הלב הראויה בניתוחים המהירים בתקשורת.
בסופו של דבר, השוק נוהג כפי שהוא נוהג, ואנחנו המשקיעים מחפשים את ההסברים בדיעבד. זה מזכיר לנו שעלינו להיות זהירים בפרשנויות שלנו ולהבין שהמציאות הכלכלית מורכבת הרבה יותר מכפי שנדמה לנו. לכן מומלץ לשמור על הענווה בהשקעות. ככל שאנחנו לומדים יותר על השוק, אנחנו מבינים כמה מעט אנחנו באמת יודעים. זה מחייב אותנו לאמץ גישה זהירה וצנועה להשקעות.
אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם שואלים או מתבקשים לענות למה השוק עלה או ירד, והכותרות בעיתונים יסבירו לכם כי זה בגלל א׳, ב׳ או ג׳, קחו את זה בערבון מוגבל. זכרו שהשוק הוא מערכת מורכבת, ושהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו הם לעתים קרובות פשטניים מדי כדי לתפוס את מלוא המורכבות של המציאות הכלכלית. ההבנה הזו היא המפתח לגישה מפוכחת ואחראית יותר להשקעות ולהבנת השוק.
